איך להתגבר על פרידה ולשחרר?

מבפנים

בבוקר התעוררתי בשש ובלי לחשוב שלחתי יד לצד השני של המיטה. הגוף התעורר לפני הזיכרון. לרגע אחד הכול היה כמו פעם. אחר כך נהיה כל כך שקט ששמעתי את המקרר עובד. התיישבתי במיטה, התעטפתי בשמיכה והסתכלתי הרבה זמן מהחלון על הספינות למטה.

עברו שלושה חודשים. הורדתי את התמונות, הפסקתי להיכנס לפרופיל שלו, מחקתי את ההתכתבות. אבל אני יודעת באיזו שעה הוא בדרך כלל יוצא לריצה. לפעמים אני תופסת את עצמי רוצה לספר לו איזו שטות: על מלצר מוזר או על כלב מצחיק ליד הבריכה. ורק אז אני נזכרת: אין כבר למי.

בערב מתחיל משא ומתן עם העבר. אם רק הייתי שותקת אז. אם הייתי מתעקשת. אם הייתי שמה לב קודם. שוב ושוב אני משנה משפטים בשיחה שכבר הייתה. בשיחה המדומיינת הזאת אנחנו לפעמים נשארים יחד. במציאות לא.

היום בכל זאת הלכתי לים בלי הטלפון. היה עצוב. אבל בדרך חזרה הרגשתי ריח של מאפים מבית קפה קטן. בפעם הראשונה מזה הרבה זמן שמתי לב למשהו שלא קשור אליו.