מה עושים כשמפעילים עליי לחץ נפשי בעבודה?

מבפנים

המייל הגיע ב־23:47: ״מקווה שתספיקי להתכונן״. בשש בבוקר הגיע עוד אחד: ״מחכה לאישור״. אם אני לא עונה מיד, בפגישה הוא אומר בחיוך: ״כנראה שלא כולם מעוניינים בתוצאה״.

הוא אף פעם לא מרים את הקול. הוא פשוט שואל אותי על מספרים שהוא עצמו אישר אתמול. מחכה שאפתח את הטבלה. מעביר את המבט אל האחרים. אחר כך, בארבע עיניים, הוא אומר שאני העובדת הכי חזקה שלו.

התחלתי להתכונן לכל שיחה איתו כמו למבחן. אני קוראת שוב כל משפט לפני שאני לוחצת ״שליחה״. פעם הייתי מתווכחת כשלא הסכמתי. עכשיו אני קודם חושבת איך הוא יגיב. ואז, הרבה פעמים, אני שותקת.

הקפה על השולחן כבר מזמן התקרר. אני מכירה את הפרויקט שלי יותר טוב מכל מי שיהיה בחדר, ובכל זאת אני רוצה שהפגישה תתבטל. מבחוץ זה נראה כמו דרישות רגילות, ולפעמים גם אני לא בטוחה שזה לא העצבים שלי. אבל לא העבודה מפחידה אותי. מפחיד אותי האדם שממנו תלוי איך יעבור היום.