דניאלה
בקצרה
בדידות לא נמדדת במספר האנשים סביבך, ולכן אפשר להיות נשואה, לעבוד בצוות גדול, ועדיין להרגיש לבד. זו חוויה נפוצה, ולא סימן שמשהו לא בסדר איתך. מה שיכול לעזור הוא צעדים קטנים לכיוון אנשים ובדיקה עדינה של הציפיות שלך.
ארגון הבריאות העולמי מתאר את הבדידות כתחושה כואבת שנוצרת מהפער בין הקשרים שאת רוצה לבין הקשרים שיש לך בפועל.
איך זה נראה
- את יושבת ליד שולחן משותף, צוחקת עם כולם, ובפנים מרגישה שאף אחד לא באמת מכיר אותך.
- עם בן הזוג את מדברת על חשבונות ועל לוח הזמנים של הילדים, אבל לא על מה שבאמת מעסיק אותך.
- יש לך הרבה חברות, אבל ברגע קשה נדמה שאין למי להתקשר.
- אחרי מפגש עם אנשים את מרגישה לא הקלה אלא ריקנות.
- את גוללת בתמונות של אחרים ומרגישה שלכולן יש "חבורה", חוץ ממך.
- לפתוח בשיחה ראשונה נראה לך כמו להטריד: "טוב להם גם בלעדיי".
- ביום חופש, כשאף אחד לא כותב, השקט מעיק במקום להרגיע.
שירות הבריאות הלאומי של בריטניה (NHS) כותב במפורש שאפשר להרגיש בודדה בעיר גדולה ובכפר, ברשתות החברתיות, לבד וגם בחברת אחרים. הוא מתאר בנפרד בדידות רגשית, כשחסרה התקשרות קרובה לחבר או לבן זוג, ואת התחושה שאת בחדר מלא אנשים מוכרים ועדיין לבד.
במה בדידות שונה מזמן לבד
ארגון הבריאות העולמי מבחין בין שני מושגים. בידוד חברתי הוא מחסור אובייקטיבי בקשרים: מעט אנשים, מפגשים נדירים. בדידות היא תחושה סובייקטיבית וכואבת של פער בין מה שאת רוצה לבין מה שיש.
ומכאן הבדל חשוב:
- זמן לבד בוחרים. ערב עם ספר, הליכה בלי טלפון או נסיעה לבד יכולים להיות נעימים. אחריהם מתחשק לחזור לאנשים.
- בדידות לא בוחרים. היא יכולה להופיע גם בתוך קהל. אחריה מתחשק להסתגר עוד יותר.
כדאי להתייחס לבדידות ברצינות. לפי ועדת ארגון הבריאות העולמי לחיבור חברתי, בערך אחד מכל שישה אנשים בעולם חווה בדידות, ובדידות ובידוד מגבירים את הסיכון לשבץ, למחלות לב, לסוכרת, לירידה קוגניטיבית ולדיכאון. החדשות הטובות הן שאפשר לבנות מחדש חיבור לאנשים, ולא צריך לשם כך שינויים גדולים.
מה את יכולה לעשות בעצמך
1. שימי לב לציפיות שלך. מטא־אנליזה של מחקרים על הפחתת בדידות מצאה שהדרכים שעבדו הכי טוב היו אלה שעוסקות בדפוסי חשיבה על אנשים אחרים. אנשים בודדים נוטים יותר לצפות לדחייה ולקלוט ביתר חדות סימנים לכך שלא מקבלים אותם. כשעולה המחשבה "אני לא מעניינת אותם", נסי להתייחס אליה לא כעובדה אלא כהשערה שאפשר לבדוק.
2. עשי צעד אחד קטן. ארגון הבריאות העולמי מביא דוגמאות פשוטות: לכתוב לחברה שעוברת תקופה קשה, להניח את הטלפון בזמן שיחה, להגיד שלום לשכנה.
3. העמיקי קשר אחד, במקום לחפש הרבה. אם חסרה לך קרבה, בחרי אדם אחד וספרי לו קצת יותר מהרגיל. ה־NHS ממליץ לשתף ברגשות.
4. הצטרפי לקבוצה. מקהלה, קבוצת ריצה, חוג, התנדבות: ה־NHS וארגון הבריאות העולמי מציינים פעילות משותפת ועזרה לאחרים כדרכים להרגיש חיבור.
5. תעשי דברים שאת אוהבת. ה־NHS ממליץ לא לוותר על תחומי העניין שלך. דרכם קל יותר למצוא אנשים שיש לך על מה לדבר איתם.
6. תזמיני בעצמך. עצה של ה־NHS: להזמין מישהי להצטרף אלייך לפעילות קרוב לבית. הזמנה לא מחייבת לא אותך ולא אותה, ופותחת אפשרות למפגש.
7. תני לזה זמן. קשר חדש לא הופך לקרוב אחרי פגישה אחת. אם הניסיון הראשון לא הצליח, זה לא גזר דין.
מתי כדאי לפנות לאיש או אשת מקצוע
כדאי לדבר עם פסיכולוגית או עם רופא או רופאה אם:
- הבדידות נמשכת שבועות ולא מרפה, מה שלא תעשי;
- את נמנעת יותר ויותר מאנשים, למרות שאת רוצה קרבה;
- לבדידות נוספו עצב מתמשך, חוסר כוחות או בעיות שינה;
- הפחד מדחייה חזק כל כך שאת לא מצליחה לעשות אפילו צעד קטן.
במחקרים, הדרכים שעזרו הכי הרבה היו אלה שבהן לומדים לזהות מחשבות שליליות אוטומטיות ולבדוק אותן. זה בדיוק תחום העבודה של אנשי מקצוע.
אם קשה לך עד כדי מחשבות לפגוע בעצמך, אל תישארי עם זה לבד. פני לרופא או לרופאה, לאדם שאת סומכת עליו, ואם יש סכנה מיידית, לשירותי החירום במדינה שלך.
שאלות ותשובות
זה נורמלי להרגיש בודדה בתוך נישואים?
זה קורה. ה־NHS מתאר בדידות רגשית כמחסור בהתקשרות קרובה לחבר או לבן זוג. היא לא אומרת בהכרח שהקשר גרוע, אבל היא סיבה טובה לדבר על מה שחסר לך.
אני מופנמת. אולי פשוט אני לא צריכה אף אחד?
הצורך באנשים שונה מאישה לאישה. מה שחשוב הוא לא מספר המפגשים, אלא האם החיים שלך מתאימים למה שאת עצמך רוצה. אם טוב לך לבד, זה זמן לבד. אם כואב, זו בדידות.
הרשתות החברתיות עוזרות?
הן יכולות לשמור על קשר, אבל ה־NHS מציין שאפשר להרגיש בודדה גם ברשתות. ארגון הבריאות העולמי מונה בין הצעדים הפשוטים להניח את הטלפון בזמן שיחה, כדי שמי שלידך ירגיש את תשומת הלב שלך.
אם אין עם מי לדבר, דניאלה יכולה להקשיב בלי לשפוט בזמן שנוח לך, ואם תרצי לומר לאדם קרוב מה חסר לך, לעזור לך להתאמן על השיחה. היא לא מחליפה אנשים קרובים, וגם לא איש או אשת מקצוע.