איך שומרים על קרבה בזוגיות לאורך זמן?

מבפנים

בארוחת הערב אנחנו מדברים על חבילה, על המכונית ועל האינסטלטור. אחר כך הוא מפנה את הצלחות ואני מדליקה את הקומקום. אף אחד לא כועס על אף אחד. בדיוק בגלל זה קשה לי להסביר מה לא בסדר.

פעם יכולנו לא לשים לב איך הגיע הלילה. הוא היה מספר סיפורים מצחיקים מהעבודה, ואני הייתי מתווכחת איתו על סרטים. עכשיו אנחנו מכירים את הלו״ז זה של זה, אבל רק לעתים רחוקות שואלים על מה השני חושב.

לפעמים בא לי להגיד: ״אתה חסר לי״. ואז אני עוצרת. מה אם הוא ייעלב? מה אם יגיד שלו לא חסר כלום? ואם יסכים, מה עושים עם הווידוי הזה?

אתמול בערב ישבתי ליד החלון, הסנטר על כף היד. הוא שאל למה אני יושבת שם כל כך הרבה זמן. ״סתם״, עניתי. הוא הנהן והלך. כמעט קראתי לו לחזור. כמעט. מהמילה הזאת עשויים אצלנו עכשיו יותר מדי דברים.